נועם ברזילי הלוחם והמפקד

כאן תוכלו לקרוא סיפורים על שירותו הצבאי של נועם ברזילי, שנהרג בלבנון בראש השנה 2024. נועם היה לוחם ומפקד אהוב ומוערך ביחידת אגוז, ורצינו להעביר כאן סיפורים ותמונות מחבריו לצוות וליחידה, מפקדיו, ולוחמים ששירתו תחת פיקודו.

נועם ברזילי לוחם באגוז

השירות של נועם

נועם התגייס ליחידת אגוז בחטיבת הקומנדו בנובמבר 2021. לאחר סוף המסלול שירת כסמל מחלקה ותקופה גם כמפקד צוות, והיה מפקד אהוב ומוערך מאוד על הלוחמים בצוות. במלחמת חרבות ברזל לחם ב-3 סבבי לחימה במספר גזרות בעזה, ולקח חלק ב-2 מבצעים חשאיים בלבנון.

הפעילות האחרונה בה השתתף היתה התמרון הקרקעי בלבנון, במשימה שמטרתה להחזיר את הבטחון לתושבי הצפון. נועם נהרג בדרום לבנון בערב ראש השנה, ה-2 באוקטובר 2024, בהתקלות בדרך לסייע בקרב קשה בו נהרגו חמישה לוחמים נוספים. הוא היה בן 22 ושלושה ימים.

רז נימני, שפיקד על נועם במסלול:

"אתה לוחם שכל מפקד היה רוצה לקבל, ומפקד שכל לוחם היה רוצה."

דן בנשהל, לוחם מצוות שני בו נועם פיקד כסמל:

"האמת הברורה היא שהיית הרבה יותר ממפקד, זה רק היה הטייטל.. היית חבר אמיתי, איש שיחה שמוכן לשמוע תמיד מה יושב לך על הלב, הראשון שיעזור לך להרים ולסדר את התיק לואו על הגב, וכשקשה.. ישר יבוא אליך עם החיוך הממכר והעיניים הכחולות, שרק כשרואים אותן הכל נהיה יותר קל."

הצוות מספרים

לקראת שחרור התחלנו לשחק משחק שנקרא "שיגי דיגי" שזה משחק שמטרתו להוציא את המילים הצבאיות מהלקסיקון ולהחליפן במילים "אזרחיות" - בכל פעם שתגיד מילה צבאית תצטרך לשים שקל בקופה משותפת, ולאחר תקופה כל הכסף ישמש למשהו צוותי. נועם התנדב להיות אחראי על המילים והתשלום ובעצם לפקח ולתכלל את המשחק. והוא עשה זאת ביד כמה! כהרגלו הוא לקח את זה מאוד ברצינות. יום אחד נסעתי לשבוע לאמן טירונים, ושלחתי לו הודעה שבה אני מבקש רשות לדבר "רגיל" כדי לא לבלבל את הטירונים. הוא חשב על זה ארוכות ולבסוף אישר לי. אחרי יומיים שהנושא עוד בראש שלו, הוא שולח לי הודעה "תשמע, חשבתי על זה עוד, והלחתי שתשלם סכום סמלי". הבן אדם חשב על זה וירד לעומק הנושא כי זו היתה האחריות שלו וכזה הוא היה.

אילון חנין

חבר מהצוות
אנחנו ניקח ממך את הצניעות המעוררת השראה שלך. ניקח את הרוגע שלך שמפיג את הלחץ בחלל סביבך. ניקח את ההתמדה שלך בדברים שאתה אוהב ונהפוך אותה להתמדה בדברים שאנחנו אוהבים. ניקח את העשייה השקטה שלך, עשייה עקבית מלווה במשמעת עצמית גבוהה. עשייה שגורמת לך לבוא ולתת יד, כי קיבלת דוגמא אישית מושלמת. ניקח על עצמנו את העבודה השחורה גם אם זה בלי קרדיט. כי ככה אתה עשית. ניקח את האיפוק והסבלנות שלך וברגעים קשים נזכור איך ידעת להיות בשקט ולהקשיב לפני שאתה משמיע את עצמך. אנחנו נתעניין אחד בשני יותר, כמו שאתה היית נוהג להתעניין וללמוד כל אחד בכל הזדמנות שניתנה לך. אנחנו נעשה את זה אפילו יותר ממה שכבר עשינו מאז שהלכת, כי ככה אתה עשית, וככה גרמת לכולנו להרגיש הכי בנוח איתך.

עידו סויסה

חבר מהצוות
זוכר את אותה השבת, כמה שבועות בודדים אחרי שסיימנו מסלול. אחרי שעברנו 4 חודשים כל כך קשים ומפרכים, כנראה הכי קשים שלוחמים באגוז עברו. ואז תפסתי אותך, ואמרתי לך, ברזי אתה לא יורד לים אתה יוצא הביתה לרגילה וחוזר שבוע לאחר מכן להיות סמל צוות בהכשרות. המשמעות הייתה ברורה, לחזור לאותם 4 חודשים קשים ולעשות אותם שוב רק הפעם בתור מפקד. כל לוחם אחר כנראה היה מתווכח על התפקיד אבל אתה, אתה סידרת את התיק בשקט, ניגשת אלי ולפני שיצאת ואמרת לי תודה, תודה על ההזדמנות לפקד והבטחת לי שתחזור לצוות חזק וטוב יותר וכך היה. ואני אני רק שמח שהצלחתי להיות סמפלג שלך כמה שבועות לפני שחזרת לצוות.

רז נימני

פיקד על נועם במסלול

נועם כמפקד

מעט אחרי שנכנסת לתפקיד, התכוננו יחד ליציאה למסכם הכיתה, אני בקושי הכרתי אותך, ולמזלי אחי הגדול התחתן ביום השלישי למסכם, אז אני הצלחתי לעקוץ מנוחה קצרה מהשבוע ולך היה יום סמלים בשרגא, אז אמרת לי שנצא יחד ביום השלישי על הבוקר לתחנת האוטובוס הקרובה, כדי שנוכל לנסוע כל אחד לדרכו.. אני זוכר שהיינו צריכים לטפס מן הר בשביל להגיע אל התחנה המקוללת הזו וכל הדרך לא הפסקתי לחשוב איך אתה פשוט לא מפסיק ללכת, בלי להתנשף ובלי לעצור בזמן שאני מותש לגמרי. כשהגענו לתחנת האוטובוס, ממולנו היתה תחנת נוחות קטנה של דור אלון.. והאוטובוס שלי היה אמור להגיע תוך חמש דקות, אז אמרת לי: "דן, אני שתי דקות חוזר.. אם האוטובוס שלך מגיע תעלה ותסע", הנהנתי ושיערתי לעצמי.. בטח הוא נכנס לכבדה בשירותים או משהו.. אם קיימת הפריווילגיה לנצל אסלה במקום שיח על יד הכביש, גם אני הייתי בוחר באסלה.. לא עברה דקה וחצי ואני קולט אותך שם ספרינט של החיים עם שתי שקיות, אתה נותן לי אחת, אני פותח ורואה שקית מפוצצת בבורקסים, מסתכל עליך ואומר: "מה אתה חתכת גנוב אחי? בשביל זה הלכת?" ענית לי: "אני יודע שגוועת ברעב.. אז תאכל ואל תעשה סיפור, בעצם, קח גם את שלי.. אני לא כזה רעב גם ככה". הסתכלתי עליך המום ולא ידעתי איך בכלל להתחיל להודות.

דן בנשהל

לוחם בצוות שנועם פיקד בו
אני זוכר כשנכנסנו בפעם הראשונה לעזה במחנה שאטי היה לנו שבוע לא פשוט עם הרבה קשיים כאלו ואחרים ושם התחדד לי עוד מהבנאדם המיוחד שהיית היית בנאדם אחר, בנאדם שהוא פשוט מעבר, איך בכל הקושי הזה פשוט עדיין נשארת חיובי ומחוייך. פשוט למדתי ממך כל כך הרבה, למדתי מה זו צניעות למרות שיש לך במה להתגאות. למדתי ממך איך לעשות את הדברים השחורים בלי להתלונן, למדתי ממך מה זו פשטות, איך לצחוק גם כשקשה, ולחייך שכואב, ואיך להרגיע מתי כשלחוץ. למדתי ממך מזה להיות איש של אמת, אני זוכר את השיחה שלי איתך בצומת בתפוח ששמרנו שם שמונה שעות ביחד יום לפני המלחמה דיברתי איתך על כל הבעיות והחששות שיש לי ואתה פשוט הקשבת וחייכת ואמרת לי את המשפט שהיית אוהב להגיד בסוף, בסוף יהיה טוב.

יוסף גביזון

לוחם בצוות שנועם פיקד בו

סיפורים מהיחידה

יצא לנו לדבר הרבה בתקופת המלחמה, וידעת שאתה בן אדם לשמור קרוב ולפתוח איתו שיחות שתמיד היו מעניינות. למדתי ממך לאורך כל התקופה על שקט ורוך שבאים ביחד עם עוצמה ואחריות. לשמוע את הקול שלך בקשר תמיד הרגיע אותי, ולדעת שאתה אחראי על הרתק בצוות שלכם עשה לי ראש שקט בכל דילוג. הדבר הגדול שאני לוקח ממך ומקווה שאצליח ליישם אותו בחיים שלי הוא שהרגשתי שאתה מעריך אותי. נתת לי תחושה שאני חשוב, וזה דבר נדיר היום. האגו די רווח בימינו וכל אחד משחק אותה עם פאסון מזויף. אתה אמיתי, בלי אגו. לתת לבן אדם תחושה שהוא חשוב ומוערך ושאתה לומד ממנו זה דבר מטורף. אז תודה שגרמת לי להרגיש ככה.

בר

צוות רונצ'ו
הייתי בתורנות מטרבח עם ברזי. הייתי עם מבט עצוב/מבואס ומותש (מהסיטואציה), ברזי בא אליי ושאל מה יש, ועניתי לו שאני אף פעם אל שמחה כשאני בתורנות מטבח. הוא ענה לי "עזבי, נו, זה בקטנה". בהמשך התורנות הוא ראה אותי מרחוק והדגים לי איך למתוח על הפנים חיוך עם 2 אצבעות, הזכיר לי לחייך בסיטואציה ושהבחירה לשמוח היא בידיים שלי.

זהר

אמל"ח אגוז
ברזי פשוט זכור לי כמתוק ממש, חייכן ושמח עם עיניים מאירות תמיד, לא קלישאה. הוא היה ממש חלק מהחברים הקרובים של האמל"ח, מגיע לשבת איתנו בהפסקות, בשבתות, יושב במתפרה, וסתם עוצר להגיד שלום בחלון על הדרך. נזכור אותו תמיד כחבר יקר ואהוב, מתעניין ושמח.

נעמי

אמל"ח אגוז
פרח, היית קסם שנכנס לי לחיים, היית הראשון לגשת כשלא היו לי חברים בבסיס ובטיול, היית הראשון להגיד לי שלום גם שבע פעמים ביום, והיית פשוט פרח עם הכובע טמבל שלך.

שקד

מש"קית חינוך אגוז
אין לי סיפור ספציפי, פשוט הרבה זכרונות מתוקים וחוויות. בין אם זה לשבת ביחד באיזה איתור בעזה ולדבר על החיים או פשוט לשבת על ספסל בפלגה ולעשות צחוקים. תמיד הרגשתי בנוח עם ברזי, איש שיחה נהדר עם חכמת חיים. פשוט עדם שכיף להיות בקרבתו ולדבר איתו.
חבר מהפלגה